#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים ולבני מעיים ?	שמתבשל הרבה ועביד תוך תוך.	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הוכיחו שמערבין בתפוחים, לס""ד ומסקנא? ובכמה? ומ""ש מאפרסקים?"	לס&quot;ד מהא דאמרינן דבכל מערבים, ומקשינן דאמר ריו&quot;ח דאין למדין מן הכללות. למסקנא מהא דאמרינן למזון ב' סעודות לעירוב וכביצה לטומאת אוכלין, ותפוחים מטמאים טו&quot;א.</p><p dir='rtl'>וצריך שיעור קב, ולא סגי בחמשה כאפרסקין, דאינהו חשיבי.	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלו שיעורים (3) ולעניין מה הוזכר בסוגיא (כט.) דכל מיני אוכלין מצטרפים ?	חצי פרס לפסול גוויה, ב' סעודות לעירוב, כביצה לטומאת אוכלין.	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם הקפיד רב יוסף, במה שהוזכרה מימרא דרב דשיעור סעודות דעירוב כשיעור נתינה לעניים בגורן, על הברייתא ולא על המשנה ? לס&quot;ד ומסקנא.	לס&quot;ד משום דהוזכרו בברייתא תבלין דלאו בני אכילה נינהו, והם אינם מועילים לעירוב, והקשו דגם במשנה הוזכרו חיטים ושעורים שאינם ברי אכילה.</p><p dir='rtl'>למסקנא משום שרב אמר דשיעור ב' סעודות לעירוב ב' רביעיות, וודאי מקורו להצריך הרבה כ&quot;כ הוא ממה שהוזכר שיעור זה במשנה לגבי צדקה.	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצרפים כמה מיני מזונות לב' סעודות של עירוב, ובאיזה אופן ?	מצרפים, וסבר רב יוסף דרק בסעודה מהאי וסעודה מהאי. ואמר רבה דאף למחצה שליש ורביע.	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שיעור יין לעירוב (2) ומה השיעור בחומץ (2) ?	"יין מבושל לטבל בו ב' סעודות, יין שאינו מבושל בב' רביעיות. <b>ולר""ע ברביעית.</b><p></p><p dir=""rtl"">חומץ י""א לטבל בו ב' סעודות העשויות מירק, וי""א לטבל בו ירק שדרכו להאכל בב' סעודות של פת.</p>"	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים בבצלים, והאם הם מזיקים לבריאות (באיזה אופן לא) ?	"עלים כשלא איבציל זירתא ממיתים, (אי לא אישתי שיכרא) ואין מערבין בהם.<p></p><p dir=""rtl"">איבציל זירתא, ואמהות, אינם מזיקים, ומערבים בהם.</p>"	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים בשיכר ובכמה לס&quot;ד והמסקנא ?</p><p dir='rtl'>והאם הוא פוסל את המקוה, ומה החידוש ?	"מערבים, וס""ד דבב' לוגין, דהא גבי הוצאה בשבת, יין ברובע רביעית ושאר משקים ברביעית. והכא דיין ב' רביעיות שכר ב' לוגין. ואמרינן דהתם משום דבציר מהכי ל""ח, אבל הכא לב' סעודות, סגי בכוס רביעית בבוקר וכוס בערב.<p></p><p dir=""rtl"">ופוסל את המקווה, דס""ד דרק מי צבע פוסלים דאיקרו מים, אך הוא אינו קרוי מים, קמ""ל.</p>"	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן סבר רב יוסף להוכיח דשיעור תמרים לעירוב בכל היותר בקב, ומה דחה אביי ?	"מהא דאמרינן גבי תשלומי תרומה, דאכל גרוגרות ושילם תמרים תבוא עליו ברכה. ומוכח דלפי מדה משלם דאל""כ אין כאן ברכה, וחזינן דתמרים במידת גרוגרות עדיפי מינייהו, וכיון דבגרוגרות מהני קב כ""ש בתמרים.<p></p><p dir=""rtl"">ודחה אביי דלעולם י""ל דלפי דמים משלם, ותע""ב דיהיב ליה מידי דקפיץ עליה זבינא.</p>"	<br/>עירובין דף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכלל לשיעור עירוב, בלפתן ובשאר דברים ? ומה השיעור בבשר חי וצלוי ?	"בלפתן כדי לאכול בו ב' סעודות, שלא לפתן לאכול ממנו ב' סעודות.<p></p><p dir=""rtl"">בשר חי לאכול ממנו, צלי לרבה לאכול בו, לרב יוסף לאכול הימנו.</p>"	<br/>עירובין דף כט		
